לבקר אצל עצמי

 "I've been to paradise but I've never been to me"… שורה משיר שהתנגן לו בדיסק החתונה של אחותי הקטנה תפסה את תשומת לבי. כל כך נכון וקורה לכולנו כל כך הרבה פעמים: אנחנו נוטים למהר החוצה, להסתכל מחוץ לעצמנו ולחפש אצל אחרים את הסיפוק למאווים שלנו, עוד לפני שאנו מכירים את עצמנו ואת רצונותינו, ומה חשוב לנו בחיים.  

התוצאה לשילוב הקטלני הזה לא מאחרת לבוא… אנחנו מקבלים משהו שבמקרה הטוב מיותר לנו או לא משרת את הצורך האמיתי שלנו, ובמקרה הגרוע גורם לנו לנזק רגשי ומנטאלי לטווח ארוך.

בתחום האימון הנושא מתקשר למונח "ערכים", ובמילים פשוטות – מה שחשוב לי באמת.

הכרות מעמיקה של האדם את עצמו, על כל המורכבות הכרוכה בתהליך, היא בסיס הבסיסים לחיים שיש בהם תחושת סיפוק ומלאות, תוכן ומשמעות אמיתיים. כל ההתקשרויות שלנו עם העולם החיצון, כולל אנשים, בני זוג, מקומות עבודה, התנהלות שלנו במצבים שונים בחיים, תהיינה נכונות יותר וממקום בטוח ושלם יותר אם יבואו על בסיס היכרות שלנו את ערכינו, את אמונותינו, את מה שבאמת חשוב לנו בחיים.

 השיר הנזכר כאן מתייחס באופן ספציפי אל ערך החופש: אישה שהסתובבה רבות בעולם וחוותה חוויות שונות ומגוונות, פונה אל אישה אחרת, צעירה ממנה, ומבקשת לספר לה איך הנהירה שלה אחרי מה שראתה בו כ"חופש", הובילה אותה בסופו של יום לתחושה של ריקנות. השיר נוגע בנושא האשליה של הגדרת החופש בתרבות שלנו בזמנים בהם אנו חיים, ומדבר על המחיר והתוצאות של המרדף האינסופי אחרי כל אותן התנסויות חיצוניות האמורות לקרב אותנו אל האושר.

 גיבורת השיר מודה שהתנסתה במבחר רחב של התנסויות וטעמה מן החיים לרוויה, אך מסכמת את חוויותיה בתחושת פספוס: "הגעתי עד לגן עדן אבל אף פעם לא ביקרתי אצל עצמי". היא מביעה צער וחרטה על כך שלא השכילה לראות בזמן הנכון עד כמה חשוב להיות קרובה אל עצמה וקשובה אל מה שנוגע ללב פנימה, במקום לצוד אחר חוויות חיצון הטומנות בחובן הבטחה של תחושת גן עדן.

 ומהו בעצם החופש האמיתי? בתקופה בה אנו חיים מתאפשרת לנו הבחירה בין מבחר אינסופי של צורות חיים, של שותפים פוטנציאליים לחיים, של מקצועות. החופש הוא רב, ישנו שפע; מצד שני, טומנת בחובה הברירה בלבול נוראי וחוסר אונים הנובע מהמחשבה הבלתי נמנעת: "האם זוהי הבחירה הכי טובה שאני עושה? האם זו ההחלטה הנכונה עבורי?"

 חופש אמיתי באופן פרדוקסלי מחייב גבולות. גבולות אלה מאפשרים תנועה משוחררת בשבילים בטוחים. מתוך ההיכרות שלנו את עצמנו, תתבהר המסגרת, ויבואו על מקומם החלקים המרכיבים את הפאזל של חיינו; החלקים שהופכים כל אחד מאיתנו לאדם מסופק, מאושר, שמח, גאה בעצמו, הגורמים לנו לנחת ושביעות רצון מעצמנו, ומאפשרים לנו להתהלך בגו זקוף ובראש מורם.

 

אודות איריס שני אשד

אשה, רעיה ואם. פסיכולוגית ומאמנת אישית וזוגית מוסמכת.
פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה