יש לי חלום… מזמינה אתכם לחלום ולהיות בדרך להגשמה…

יש לי חלום, המילים המפורסמות מתוך נאומו המרגש של מרטין לותר קינג בתחילת שנות הששים: "I have a dream…", פתחו את הדלת לשינוי המהפכני שחל בשנים העוקבות בתרבות האמריקנית, ועד להישג הגדול והכמעט בלתי נתפס, 45 שנה מאוחר יותר: נצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ארה"ב.

"יש לי חלום…" – כך הוכרז בנאום בו העז אדם אחד להביא לידי ביטוי פומבי את רצונו בשינוי, אשר היה מנת חלקם של ציבור שלם של אנשים. בנאום הזה מתאר לותר קינג את המציאות עליה הוא חולם, אליה הוא שואף להגיע.

זה בדיוק מה שאנו מכנים "חזון" בשפת האימון.

בלעדי החזון, לא יבוא השינוי המיוחל. על מנת ליצור שינוי כלשהו, עלינו קודם כל לראות בעיני רוחנו את המציאות אליה אנו שואפים; לדמיין את התמונה העתידית עד לפרטיה הקטנים – צבעים, ריחות, תחושות; איך נרגיש כאשר כבר נהיה "שם", במציאות הרצויה? מי נהיה שם? מה תהיה הזהות שלנו? מה יהיה בסביבה הפיזית של עולמנו הרצוי? אילו אנשים ילוו אותנו שם? כיצד ייפתח יומנו? וכיצד יימשך?

בשלב זה, יש מי שבוודאי יטען שחזון עלול לגרום לאדם ציפייה להשיג דבר שיתכן ולעולם לא ישיג; סוג של הולכת שולל עצמית. על כך אשיב – נפלאות דרכי היקום: והלוואי ויכולתי לשאול את מר לותר קינג היום, האם אי פעם דמיין שלמדינת ארה"ב יהיה נשיא אפרו-אמריקאי… מה שבטוח הוא, שמי שלא יחלום, שלא יכוון את סירתו אל חוף נכסף, הסיכוי שלו להגיע הוא מקרי בלבד, ובוודאי נמוך מזה של המכוון ביודעין.

מדובר כאן בעצם באקט של לקיחת אחריות, של בחירה מודעת, של תעוזה.

יש הסבורים שעדיף להם לחכות עד שמישהו אחר יקבל עבורם החלטה חשובה, למרות שאולי בתת מודע הם עוזרים לאותו אדם – באופן פאסיבי – להגיע להחלטה כזו או אחרת. הרווח – אפשר להאשים מישהו אחר במה שקרה: "זה לא אני החלטתי; אני 'קורבן' לנסיבות"… – וזהו רווח אמיתי וממשי עבור אותו אדם שמאמין בכך שלא היתה לו יד בדבר. אך המחיר הוא מחיר עצום – מחיר הדשדוש בחיים שאותם אינו באמת רוצה, שבהם אינו בוחר, שאין בהם משמעות עבורו, ואשר מתנהלים בסתמיות במעבר מנקודה אחת לשנייה.

אקח לדוגמא גבר שרוצה להיפרד מבת זוג שבתוך תוכו הוא "יודע" שאינה מתאימה לו, אך מפחד להודות בכך בינו לבין עצמו, מתוך חשש מתוצאות הפרידה והשלכותיה על העתיד הצפוי לו כרווק, לפחות בפרק הזמן הצמוד לפרידה. באופן פאסיבי הוא מקטר לבת זוגו ומתלונן על מעשיה והתנהגותה, מביע את חוסר שביעות רצונו מאיכות היחסים ביניהם, ומנסה לשנות אותה מה שמביא בשלב מסוים לפרידה שיוזמת בת הזוג. אותו גבר יוכל לומר לעצמו שאינו "אשם" בפרידה, ושבסך הכל רצה לשפר את הקשר. משם הוא "יתגלגל" למערכת היחסים הבאה, בה שוב הדפוס של חוסר לקיחת אחריות מועד לחזור על עצמו. זה יכול להתבטא בצורה אחרת: כניסה למערכת יחסים עם מישהי שמאד מתלהבת ממנו, בוחרת בו, כשהוא עוד לא בירר לעצמו אם היא מתאימה לו.

לעומתו, גבר שבוחר במודע להיכנס לקשר עם אשה לאחר ששקל שיקוליו אלה ואחרים, עמד על אופיה, על ההתאמה בינו לבינה, ומודע גם לאותם "חסרונות" הקיימים בה מבחינתו, יוכל בבוא העת להתמודד עם משבר כזה או אחר במערכת היחסים, בידיעה שבחר בה מרצון ומתוך מודעות ש-ככל האדם- היא איננה מושלמת.

כשנצליח להתחבר לרווח שנפיק מהסיכוי למימוש החלום שלנו, על כל פרטיו, ולמשמעות העמוקה שלו בחיינו, נוכל אז להרגיש פיזית את ה"פרפרים בבטן", את ההתרגשות וההתלהבות המעורבים בתחושת חיוניות, אשר מהווים את המרכיבים מהם עשוי חזון.

אז… על מה אתם חולמים?…

אודות איריס שני אשד

אשה, רעיה ואם. פסיכולוגית ומאמנת אישית וזוגית מוסמכת.
פורסם בקטגוריה אימון, אימון אישי, אימון זוגי, זוגיות, טיפול, טיפול פסיכולוגי, מערכות יחסים, מציאת בן זוג, פסיכולוגיה, פסיכולוגית, רחובות, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה